עד דלא ידע 

דומה שמגילת אסתר כמו כל סרט קולנוע טוב, פורשת בפנינו תסריט פשוט לכאורה, שבו מתחולל מאבק בין "רשע" בשם המן ו"גיבור" בשם מרדכי, שמנצח בסוף. אולם ממה שכותבים לנו המקובלים עולה כי פני הדברים שונים בתכלית.

חכמת הקבלה מסבירה שמשך כל החיים פועלים בנו מבלי שנרגיש שני כוחות הנקראים 'מרדכי' ו'המן'. 'המן' הוא הכוח שמכריח את האדם לחשוב רק על החיים הגשמיים. 'מרדכי' הוא הכוח שמעורר אותנו לחשוב על מטרת החיים.

רוב הזמן פועל בנו 'המן', ורק ברגעים מיוחדים מתעורר בנו הכוח השני, הניצוץ שנקרא 'מרדכי'. 'מרדכי' מושך אותנו לרצות במשהו נעלה יותר. הוא מביא אותנו לחפש אחר תשובות לשאלות שלא נותנות לנו מנוח, וגורם לנו ולרצות להכיר את הכוח הנסתר שמפעיל את המציאות.

מגילת אסתר מספרת על הרגע שבו מתלקח הניצוץ הזה בלב האדם שמביא אותו לרצות בחוזקה משהו מעבר למה שהעולם הזה יכול להציע. כשכך קורה האדם מוצא את עצמו מגיע להיכרות, בדרך מקרה כביכול, עם חכמת הקבלה.

מרגע שהאדם עושה את צעדיו הראשונים בחכמת הקבלה, הוא לומד להבחין בהדרגה בכוחות שפועלים בו. לראשונה הוא מתחיל לבחון ולהעריך את רצונותיו ביחס לדרכו הרוחנית, ורואה שהם מתחלקים לשני סוגים.

'המן' מסמל את האגו שמונע מהאדם להרגיש את הרוחניות. הוא מבין שמדובר בכל הרצונות שגורמים לו להתעניין בדברים רחוקים מרוחניות ולראות אותה כדבר לא כדאי. ואילו את 'מרדכי' הוא מזהה כרצון המושך אותו לחפש קשר עם הכוח העליון ולחפש את הרגשת העולם הרוחני.

האדם מבחין במאבק המתחולל בתוכו בין 'המן ומרדכי', מאבק על הסיכויים שלו להגיע לרוחניות. כאן מתחילה הדרמה האמיתית של מגילת אסתר.

האדם שהולך בעקבות קריאת ה'מרדכי' שבו ומשקיע בלימוד הקבלה, מתחיל לגלות שדווקא הכוח האגואיסטי שבו, 'המן', גדל יותר ויותר. בשלב זה האדם נכנס למבוכה: הוא הרי חשב שכתוצאה ממאמציו, ישיג רוחניות. אך בניגוד לציפיותיו, הוא רואה איך הרצונות שלו הופכים לגרועים יותר, ונדמה לו שהוא מתרחק מהרוחניות.

הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש), מגדולי המקובלים של דורנו, הסביר שהאדם אינו יכול להתעלות לעולם הרוחני, עולם של אהבה ונתינה, לפני שהוא מזהה בבירור את שליטתו המוחלטת של 'המן' עליו. על האדם להבין ש'המן' מונע ממנו להרגיש את העולם הרוחני. לכן, הכוח העליון מחזק את 'המן', וגורם לאדם לחוש יותר ויותר עד כמה הוא שקוע באגו.

"ורק בזמן שהאדם רואה שהמן רוצה להשמיד כל דבר שיש לו שייכות לרוחניות, אז הוא יכול לתת בקשה אמיתית להיכנס לרוחניות" (הרב ברוך אשלג, "דרגות הסולם", מאמר תתנ"ח,).

האדם בא לידי הכרה, שכל מאמציו להשיג את העולם העליון אינם מצליחים. כאשר האדם באמת רוצה להתרחק מ'המן' אך אינו יכול, אז 'מרדכי', הכוח הרוחני המיוחד מתחיל לפעול בתוקף, ומראה לו שהדרך היחידה היא לבקש 'עזרה' מהכוח העליון.

'עזרה' כזאת יכולה לבוא רק בזמן שבו האדם לומד באמצעות חכמת הקבלה על המצבים הרוחניים הנעלים, שאליהם הוא מבקש להגיע. כשהאדם בא ללימוד הקבלה עם רצון בוער לברוח משליטת 'המן', הוא מפתח משיכה אמיתית לרוחניות, לאהבה ולנתינה. מתוך צורך זה הוא לומד ומשתוקק להכיר את המציאות העליונה, ואז אט אט הכוח העליון מוציא אותו משליטתו של 'המן' עליו ומעלה אותו להשגה הרוחנית.

כשהאדם מגיע לרוחניות אז מתגלה לו ששום נטייה ורצון לא קיימים בו לשווא. הוא רואה כיצד שני הכוחות, 'המן ומרדכי', אינם רעים או טובים, אלא דווקא סייעו לו בהתפתחותו לעבר הרוחניות.

הוא מגלה שהשאלות שהיו לו לכל אורך הדרך, הרגשת הריקנות מהחיים הרגילים והצורך במשהו נעלה יותר- נבעו מהכוח המיוחד שנקרא 'מרדכי'. לצד זה הוא רואה שכל הרגעים הקשים שגרם לו 'המן' רק כיוונו אותו, וסייעו לו להתפתח לכיוון הרוחניות.

לאחר שהוא הגיע לרוחניות, מתגלה לו בבירור כיצד עליו להשתמש במלוא העוצמה של שני הכוחות הללו כדי להמשיך בהתפתחותו לעבר הנצחיות והשלמות. הוא מבין ששניהם באים 'מלמעלה', כלומר מאותו השורש העליון. למרות שבתחילה פעולותיהם ומטרתם נראו הפוכות, האדם רואה שלשניהם יש תפקיד מכריע בהשגת המטרה הסופית.

מגילת אסתר מספרת לנו על המסע הרוחני שהאדם עושה בין שני מצבים: מהרגע בחייו שבו עוד לא הכיר את חכמת הקבלה ועד לרגע שבו מגיע בעזרתה אל שיא התפתחותו הרוחנית.

הרב ברוך אשלג הסביר שכל אחד מהמצבים האלה נקרא בחכמת הקבלה,"עד דלא ידע בין ארור המן וברוך מרדכי". במצב ההתחלתי האדם לא הכיר כלל את הכוחות 'המן ומרדכי' שפעלו בו, ולכן לא ידע מהו ההבדל ביניהם. לעומת זאת, בסוף תהליך התפתחותו האדם מכיר בבירור את שני הכוחות האלו ומשיג שלשניהם תכלית אחת- להביא אותו לדרגה העליונה ביותר במציאות. (הרב"ש, "דרגות הסולם", מאמר תרפ"ה).

חכמת הקבלה מלמדת את הסוד העמוק הטמון במגילה: כיצד לשלב נכון את שני הכוחות, באופן כזה שגם 'המן' וגם 'מרדכי' יקדמו אותנו מעלה לעבר השלמות. כשנעשה זאת נוכל לחוות את הקשר עם הכוח העליון ולהתמלא בתענוגי "עד דלא ידע", תענוגים אינסופיים ונצחיים.